משרד התחבורה, בשיתוף עם הרשות הלאומית בדרכים פועלת על מנת לצמצם את כמות תאונות הדרכים הקטלניות. יחד עם זאת, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתחילת שנת 2021 ועד 05/2021 היו בישראל כ – 11,198 תאונות דרכים, אשר 352 מהן הינן תאונות דרכים קטלניות. תאונת דרכים קטלנית הינה תאונה בה נהרג אדם.
כאשר נהג גרם לתאונת דרכים קטלנית, הוא צפוי לעמוד כנגד כתב אישום או בגין הריגה, או בגין גרימת מוות ברשלנות. על ההבדלים בין כתבי אישום אלה, העונשים וכיצד תבחר הפרקליטות בגין איזה עברה להגיש כתב אישום, נעמוד ונבחן במאמר זה. המידה המשפטי המוגש במאמר זה, מוגש לכם מטעם נבחרת עורכי הדין של "הנבחרת המשפטית"
מתי יואשם אדם בגרימת מוות ברשלנות?
אף אחד לא רוצה להיות מעורב בתאונת דרכים, בטח לא תאונת דרכים קטלנית. אדם מין היישוב לא רוצה לגרום למוות של אדם אחד ובכל זאת בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2021 היו 352 תאונות דרכים קטלניות בישראל. עם זאת, אם נהיה מעורבים בתאונת דרכים קטלנית אשר אנו הנהג הפוגע, נעדיף שכתב האישום שיוגש כלפינו היה בגין גרימת מוות ברשלנות ולא כתב אישום בסעיף הריגה.
גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים הינו עברה פלילית חמורה אשר דינה הינו מאסר בפועל. עם זאת, גרימת מוות ברשלנות הינה עבירה פחות חמורה מעבירת הריגה. אדם יואשם בגרימת מוות ברשלנות כאשר יהיה ניתן להוכיח, כי כאשר הוא פעל בדרך שבחר לפעול ושהובילה לגרימת המוות, הוא אינו שיער לעצמו שתוצאות מעשיו יהיו קטלניות.
כלומר, אם נוכיח ונצליח לשכנע את בית המשפט, שלמרות שהנהג ביצע פעולה חמורה, הוא לא ציפה בשום תרחיש שיש סיכוי סביר שיפגע באדם אחר, בטח לא פגיעה קטלנית שתגרום למותו, אזי יהיה ניתן לומר שמדובר כאן במקרה של גרימת מוות ברשלנות, ולא בהריגה.
לדוגמא: אדם ללא עבירות קודמות וללא עבר פלילי, אשר נהג ברכב ונסע באור אדום, אך למעשה לא הייתה לו כוונה כזו והוא התבלבל עם רמזור ירוק לכיוון אחר שהיה צמוד לרמזור המיועד עבורו.
מה ההבדל בין עבירת גרימת מוות ברשלנות לבין הריגה?
הפרקליטות תחליט אם כתב אישום אשר יוגש לאדם, שנהג ברכב וגרם למותו של אדם אחר, יהיה בגין גרימת מוות ברשלנות לבין הריגה, לפי מידת המודעות של הנהג למעשיו ומידת הציפייה שהפעולות שביצע עלולים לגרום לתוצאה קטלנית.
בהמשך לדוגמא לעי"ל, אדם אשר היה בטוח שיש לו אור ירוק ברמזור אינו יחשוב שיש סיכוי שהוא ביצע פעולה שעלולה לגרום לפגיעה באדם אחר, בטח לא פגיעה קטלנית, ועל כן סביר להניח שיועמד לאישום בגין גרימת מוות ברשלנות.
האם ישנים מקרים מקלים על חומרת סעיף העבירה?
הדין החל על גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, לבין הריגה, לרוב כבד יותר. על כן, הנהג הפוגע יעדיף לקבל כתב אישום של גרימת מוות ברשלנות. ישנם מקרים בהם הפרקליטות מבינה שלא הייתה שום כוונת זדון לנהג לפגוע באדם שנהרג ותגיש כתב אישום פחות מחמיר מהריגה, למרות הקושי על משפחות ההרוג לצד הרצון לצדק.
כאשר הנהג הפוגע עצמו נפגע פיסית, בצורה משמעותית, או כאשר בן משפחה קרוב של אותו נהג פוגע הינו הקורבן אשר קיפח את חייו – אלה מקרים אשר אנשי מערכת המשפט יקחו בחשבון.
תאונת דרכים קטלנית בעלת ריבוי קורבנות
כאשר נהג פגע וגרם להריגתו של יותר מאדם אחד, אין זה אומר אוטומטית כי על הנהג הפוגע יוטל כתב תביעה של הריגה. למרות כי מדובר בפגיעה קטלנית עם תוצאות קשות ועם יותר מקורבן אחד, ההחלטה האם להעמיד את הנהג לדין בגין הריגה או בגין גרימת מוות ברשלנות תתבצע באמצעות אותם קריטריונים ובחינת המקרה אשר יבדק גם כאשר ישנו קורבן אחד. כלומר, אם יהיה ניתן לומר כי הנהג הפוגע לא רצה ולא תיאר לעצמו שהפעולה בה נקט בהיותו נהג רכב תגרום לפגיעה קטלנית באדם אחר, אז הפרקליטות תגיש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות ולא הריגה.
מהו העונש על עבירת גרימת מוות ברשלנות?
במדינת ישראל העונש על עבירת גרימת מוות ברשלנות הינה מאסר בפועל. למרות שמדובר במקרים בהם הוכח מעל לספק סביר שנהג הרכב לא התכוון ולא ציפה בשום צורה שהפעולות שלו עלולות לגרום לפגיעה קטלנית, ביקש המחוקק להדגיש גם את חומרת העברה, גם את חומרת הדין למען "יראו ויראו" וגם מכיוון שביקש המחוקק להדגיש את ערך החיים ואת חשיבות הערך הזה ועליונותו. על כן מאסר בפועל הינו דין חובה לתקופה אשר לא תופחת מ – 6 (שישה) חודשי מאסר בפועל.
יש לציין כי בית המשפט יכול לקחת בחשבון גורמים נוספים בקביעת פסק הדין ובו משך זמן המאסר שיוטל על הנהג הפוגע, כגון בריאות פיסית של הנהג הפוגע, בריאותו הנפשית, גילו, עברות קודמות וכו'.
במקרים מסוימים חריגים יהיה ניתן להימנע כלל מהגשת כתב אישום ובהם מקרים של פגיעה פיסית קשה של הנהג הפוגע או במידה וההרוג הינו בן משפחה קרוב של הנהג הפוגע. כאשר ההיגיון העומד מאחורי החלטה זו הינה כי הנהג הפוגע קיבל את עונשו, ייאלץ להמשיך את חייו עם ההשלכות הפיסיות או הנפשיות שלו עצמו, או האובדן העצום באיבוד בן משפחה קרוב.
תחילת בדיקות הפרקליטות
במקרה של תאונת דרכים קטלנית, שבו נהרג אדם, קצין המשטרה אשר יגיע למקום תשלול את רישיונו של הנהג "פסילה מנהלתית".
פסילה מנהלתית הינה פסילה של רישיון הנהיגה של הנהג לתקופה של 90 ימים. מכיוון שהמדינה לא רוצה שיוחזר לנהג רישיונו בטרם הוגש כתב אישום, למרות שבית המשפט רשאי להאריך את תקופת הפסילה, אזי הפרקליטות תחל את בדיקותיה בהקדם האפשרי על מנת לעמוד ב- 90 הימים ולהגיש כתב אישום בפרק זמן זה.
